דיני המשפחה בישראל הם ענף משפטי מורכב, שכן הוא כולל נושאים רבים שנוגעים לחיים האישיים של כל אדם. תחום דיני המשפחה הוא תחום שבדרך כלל יגע בכל אדם בשלב מסוים בחייו, בין אם בשל גירושין ובין אם בעת פטירתו לצורך חלוקת עיזבונו במסגרת ירושה. כמובן שיש מקרים שבהם אדם בוחר לערוך הסכם ממון עם בן/ת זוגו, ולכן אפשר לומר שלתחום דיני המשפחה יש השפעה רבה על החיים האישיים של כל אזרח ואזרח. במאמר הנוכחי נסקור באילו תחומים נוגעים דיני המשפחה בישראל. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה בראשון לציון.
ענייני נישואין וגירושין:
בישראל, בני זוג יכולים להינשא לפי הדין האישי החל עליהם. מאחר ומתגוררים בישראל בני דתות שונות כגון יהודים, נוצרים, מוסלמים, חסרי דת וכולי, הרי שכל אדם שמבקש להינשא יוכל לעשות כן לפי הדין הדתי החל עליו. כך לדוגמא כהן לא יוכל להינשא כדת משה וישראל לגרושה, כי היא אסורה עליו לחיתון (יצוין שיש מקרים חריגים שגם כהן יוכל להינשא לגרושה, כגון אם מדובר בפרסי שקנה את הכהונה שאז יתכן והוא יקבל היתר מיוחד, אך מדובר במקרים חריגים שמצריכים בירור והליך מתאים). דוגמא נוספת: גבר יהודי לא יוכל להינשא לגויה כדת משה וישראל, אלא יצטרך להינשא בנישואים אזרחיים או לקיים זוגיות תחת הגדרה של ידועים בציבור.
כפועל יוצא, בני זוג ששניהם יהודים, שנישאו כדת משה וישראל, יוכלו להתגרש אך ורק בבית דין דתי שהוא בית הדין הרבני, שכן נישואיהם היו נישואין דתיים.
במקרה זה, הליך הגירושין שלהם יוכל להיעשות בהסכמה בבית הדין הדתי, שהוא בית הדין הרבני, או שיהיה עליהם לנהל הליך ולהוכיח את העילות שיובילו לגירושין. במקרה של ניהול הליך יש צורך להבין כי לא די בכך שגבר מגיש תביעת גירושין ואומר כי קצה נפשו בבת הזוג, אלא יהיה עליו להראות עילות גירושין. כך כמובן גם לגבי האישה שמעוניינת להיפרד מבעלה וגם היא תידרש להוכיח עילות גירושין.
סיטואציה זו מביאה לא אחת את בני הזוג לשכור עורכי דין מומחים בדיני משפחה וגירושין לצורך ניהול ההליך, שכן הצד השני יכול להתנגד לתביעה ולדרוש שלום בית. פעמים רבות הרצון לשלום בית אינו כנה ואמיתי ומטרתו לקבל הישג כלכלי או יתרון במישור של הילדים, ולכן על עורך הדין לנהל את החקירות בעניין זה בצורה שתחשוף את האינטרסים ותוציא את המרצע מן השק ביחס לעילות הגירושין, ותוביל את הדיינים בבתי הדין לחייב את המתנגד להתגרש.
חשוב להעיר ולהבהיר כי הסמכות לעסוק בתביעת גירושין, שמורה במקרה של בני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל, רק לבית הדין הרבני, ואילו בית משפט האזרחי, הלא הוא בית משפט לענייני משפחה, נעדר סמכות בעניין זה.
לצד זאת חשוב לומר, שלבית המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות לעסוק בתחומים אחרים הנוגעים לדיני המשפחה, למעט תביעות גירושין וכתובה. כך שעניינים כגון זכאות למזונות אישה, זמני שהות של ילדים עם שני ההורים, מזונות ילדים, חלוקת רכוש בין בני זוג, הם בהחלט נושאים שמצויים בסמכות בית המשפט לענייני משפחה.
צוואות וירושות:
נושא משמעותי נוסף שנמצא תחת הכותרת של דיני המשפחה בישראל הוא תחום הצוואות והירושות. בישראל, ישנו חוק שנוגע לצוואות וירושות שנקרא חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). החוק קובע כי בעת מותו של אדם "עיזבונו עובר ליורשיו". בהתאם קובע חוק הירושה כי הורשה תיעשה או באמצעות ירושה לפי דין, כלומר אותו חוק שנקרא חוק הירושה, או לפי צוואה שאדם הותיר אחריו.
במידה ואדם נפטר והוא לא ערך צוואה, אזי יחול עליו האמור בחוק הירושה, בסעיף 10, שקובע לדוגמא את אופן הירושה לפי דין, כלומר – ילדיו ובן או בת זוגו. כל אחד מהם יקבל מחצית. מנגד, אם אדם ערך צוואה בחייו, ובלבד שהצוואה נערכה לפי דין וקיבלה תוקף, הרי שחלוקת העיזבון תיעשה לפי הוראות הצוואה.
צוואה יכולה להיערך בכתב על ידי המצווה, וכן בכתב בפני שני עדים. בנוסף, צוואה יכולה להיערך בפני רשות לרבות נוטריון או רשם הירושה, וכן צוואה יכולה להיערך בעל פה במקרים נדירים.
עוד נושא שנוגע לירושות וצוואות הוא ההתנגדויות לצוואה. כאשר אדם נפטר, לצורך מימוש הצוואה או חלוקת עיזבונו לפי חוק הירושה, יש צורך להגיש בקשה. בקשה זו נקראת בקשה לצו ירושה (על פי דין) או בקשה לקיום צוואה. ניתן להגיש את הבקשות בבית הדין הרבני או ברשם לענייני ירושה, שיש לו סמכות לדון בנושא בערכאה אזרחית, שלא על פי הדין הדתי.
אחרי שמי מהיורשים או נושה של העיזבון או מי שמעוניין בדבר, מגיש את הבקשה לקיום צוואה/בקשה לצו ירושה – מפרסמים את עצם הבקשה בציבור, ברבים, ואז המתנגדים רשאים להגיש התנגדות לקיום צו ירושה (אם יש צוואה) או התנגדות לקיום צוואה (אם אדם סובר כי הצוואה מזויפת, נעשתה בנסיבות לא הולמות, הייתה השפעה בלתי הוגנת, או אם קיימת צוואה מאוחרת יותר לזו שהוגשה לביצוע וכן הלאה). במקרה זה, ההתנגדות לקיום הבקשה מועברת מהרשם לענייני ירושה, לבית המשפט לענייני משפחה, לצורך התדיינות וחקר האמת, כמו גם חקר רצונו של המת.
הסכמים בתחום המשפחה:
יש המון סוגים של הסכמים שנוגעים לדיני המשפחה, כאשר הנפוצים ביותר הם הסכמי ממון בין בני זוג, הסכמי העברה בין-דורית של עסק או רכוש תוך כדי החיים, הסכמי הלוואה פנים משפחתיים וכן הלאה.
הסכם ממון הוא הסכם שנועד להבטיח חלוקת רכוש מוסכמת בעת פרידה או גירושין, לעיתים בניגוד למה שהחוק היה קובע ולעיתים רק כדי להבהיר ולפשט את גבולות הגזרה במקרה של פרידה. הסכם חיים משותפים הוא הסכם בין ידועים בציבור, שנועד למסד ולהסדיר את מערכת היחסים בין בני הזוג מבחינה פורמלית, כאשר המטרה היא להציג את השותפות של הצדדים, בין היתר לצורך השתתפות ב"דיור למשתכן" או "דירה בהנחה", הכרה של המוסדות בזוגיות וכן הלאה, ופחות בפן הכלכלי.
עוד סוגים של הסכמים שעו"ד שעוסק בדיני משפחה מתמחה בהם, הם הסכמי הורות משותפת שנועדו להסדיר מערכת יחסים בין שני אנשים שחברו יחדיו רק כדי להביא ילד משותף לעולם ולגדלו יחד. ישנם גם הסכמים מסחריים בין בני משפחה, וגם הסכמי פונדקאות או הפריה מסוג IVF ועוד ועוד הסכמים.
לסיכום:
יש עוד המון נושאים שנוגעים לתחום דיני המשפחה, ולכן בעת הצורך, לא נכון יהיה לגשת לבן משפחה שהוא עורך דין או "סתם" עורך דין שאין לו מומחיות בתחום, כי בסוף נושאים של גירושין, חלוקת רכוש, צוואות וירושות, הסכמים בתחום המשפחה, ובוודאי אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך, הם עניין של מומחיות. לסיום, נמליץ בכל מקרה לקבל ייעוץ משפטי מוסמך מעורך דין משפחה בעל ניסיון.
תגיות: עורך דין דיני משפחה בראשון לציון, עו"ד לענייני משפחה בראשון לציון, עורכת דין לענייני משפחה בראשון לציון, עו"ד משפחה בראשון לציון, משרד עורכי דין דיני משפחה בראשון לציון, עו"ד דיני משפחה בראשון לציון